ההצלחה כגורם מדרבן

Gym Instructor / מאמרים / ההצלחה כגורם מדרבן

האם נטעה אם נגיד שרוב האנשים שמגיעים למועדון הכושר – לא אוהבים להתאמן?

כשהם בכל זאת באים, זה בד"כ כי כי הרופא הפחיד אותם, או כי הם רוצים לשקול פחות. זה אפילו לא "לרזות", “להפחית אחוזי שומן", לא. הם תמיד רוצים "לרדת במשקל".
המוטיבציה של אלו שמגיעים הישר מהרופא – היא בד"כ הפחד. הפחד הוא מוטיבציה די חזקה, אבל יש לה תפוגה. בשלב מסוים – הפחד עובר, ואז, אם אנחנו, בתור מאמנים לא נצליח למצוא עבורם מוטיבציה חדשה – הם ייעלמו מחדר הכושר.
מהצד השני – כאשר המוטיבציה היא "לרדת במשקל" רוב המתאמנים ייעלמו עוד קודם. בואו נודה בזה: אימון הכושר לא גורם לירידה במשקל. בתיאוריה הוא אפילו יכול לגרום לעליה במשקל. מתאמנים שזאת המוטיבציה שלהם, יגיעו לאימון, יתנשפו, יקטרו, יסבלו, יזיעו (גם אם הם לא בעודף משקל), יעלו על המשקל אחרי האימון הראשון – והשני – והעשירי – ולא יראו שום שינוי. אם לא נצליח למצוא דרכים יצירתיות לשמר אותם כמתאמנים – הם ייעלמו הרבה לפני המתאמנים מהקבוצה הראשונה.
אותנו בתור מאמנים, זה המון פעמים מתסכל. אנחנו מודעים לכל היתרונות של האימון, היינו רוצים להעניק את היתרונות האלו למתאמנים שלנו, וכאשר אנחנו לא מצליחים, ובמקום זה מרגישים את חוסר ההיענות וחוסר ההתלהבות מצידם, אנחנו מרגישים אכזבה – גם מעצמנו וגם מהמתאמן.
הפתרון האפשרי הוא לנסות למצוא מוטיבציה אחרת, יותר חזקה, וכזאת שאין לה תאריך תפוגה.
אחת המוטיבציות החזקות הקיימות – היא המוטיבציה של ההצלחה. השאלה היא איך אנחנו יכולים להעביר אותה למתאמן.

ההצלחה היא מוטיבציה שמניעה את כולנו

לא משנה מי ואיפה – הצלחה מביאה לתחושה של נצחון, והרגשת הניצחון היא משכרת. יחד עם זאת ההצלחה היא יחסית – כמה היא גדולה או קטנה – זה תמיד ביחס למבצע. יש כאלה שהשיגו מדליה אולימפית, או הצליחו להעפיל על פסגת האוורסט, אבל הרבה, הרבה יותר אנשים מרגישים על גג העולם רק כי הצליחו לעבור משכיבה לעמידה בקלות.
היכולת שלנו לאפשר למתאמנים להגיע לתחושת הצלחה יכולה לעזור לנו מאד בשימורם ושינוי חייהם.
מתאמן שחווה תחושה של הצלחה באימון הוא מתאמן מאושר. הוא הצליח לעמוד על רגל אחת, הוא הצליח לבצע שכיבת סמיכה, הוא הצליח לנתר, הוא הצליח לבצע פלאנק במשך 10 שניות, הוא הצליח להתגבר על הפחד ולהיתלות על רצועות ה-TRX.
מתאמן שעמד באתגר יחווה הרגשת נצחון – לפעמים בפעם הראשונה בחייו. הרגשת הניצחון היא ממכרת. המתאמן ירצה להמשיך להתאמן – כבר אחרי האימון הראשון. הקושי והסבל יהיו עבורו סוף סוף מחיר ששווה לשלם, כדי לשחזר את תחושת הניצחון הזאת.
את המטרה הזאת אנחנו צריכים ליישם כבר באימון הראשון, ולא משנה מה הרמה התפקודית של המתאמן. נוכל ליצור הרגשת הצלחה אצל כל מתאמן – גם כזה המוגבל בתנועה, חלש במיוחד או לאחר פציעה או מחלה. האתגר שלנו כמאמנים הוא להעריך נכון ובצורה מדויקת את היכולת של המתאמן כבר באימון הראשון – כדי להגדיר עבורו את האתגר המתאים שיוכל לעמוד בו. כדי להשיג זאת, אנחנו צריכים למצוא אתגר שעומד בתנאים הבאים:

  1. המתאמן מרגיש שהוא לא מסוגל לבצע את האתגר
  2. האתגר יהיה קשה לביצוע על ידי המתאמן, אבל המתאמן יוכל לבצע אותו
  3. האתגר לא יהיה קל מידי עבור המתאמן
  4. המתאמן חייב להצליח באתגר, כדי להימנע ממצב של כישלון, בייחוד באימונים הראשונים.

הדרך הכי פשוטה לברר מה יכול להיחשב כאתגר המתאים – היא לשאול את המתאמן.

האם יש משהו שהיית רוצה להצליח לעשות?

מתאמנים מסוימים יגידו שהם היו רוצים לחזור ולבצע עליית מתח, או לעשות שכיבת סמיכה, או להצליח לבצע סקואט. מתאמנים אחרים יהיו הרבה יותר צנועים בבקשות שלהם ויגידו שהם רוצים להצליח לקום מהרצפה אחרי משחק עם הנכדים.
מצב שונה הוא כאשר מתאמן יעדכן אותך במשהו שהוא "לא יכול לעשות" או "לא עושה". אולי כי הוא מפחד, או כי הוא "לא ספורטאי" או כי כואב לו. במצב הזה זה קריטי מבחינתנו שנוכל להעריך האם יש סיכוי שהמתאמן יוכל לעשות זאת בשלב כלשהו במהלך האימון, או אפילו כרגע – אם ניתן לו את הכלים הנכונים ונאפשר לו להתגבר על הפחד.
מתאמנת שלי, שהייתה פגועת שיתוק ילדים ונעזרה במכשירי תמיכה לרגלים העירה יום אחד שחבל שהיא לא יכולה להתאמן עם רצועות ה-TRX.
"למה את חושבת שאת לא יכולה?" שאלתי אותה.
בשלב זה של התהליך כבר היה לה אימון מלא בי. מצאתי עבורה תרגיל שלהפתעתה הגדולה היא יכלה לבצע ב- TRX והיא חוותה הרגשת הצלחה.
במידה והאתגר לא מתאים לרמה הנוכחית של המתאמן – אנחנו יכולים להציג בפניו את האפשרות שאם נתחיל היום לעבוד על זה – בהחלט נוכל להגיע למטרה הזאת בהמשך. בינתיים נגדיר עבורו אתגר ביניים – שיגרום לו להרגיש בטחון. מתאמנת שרוצה לבצע מתח – אולי לא תשיג זאת באימונים הראשונים. אבל אנחנו יכולים להציע עבורה תרגיל בגרביטון או תרגיל מתח בסיוע גומייה – כדי לאפשר לה לחוות את הרגשת ההצלחה של ביצוע אתגר ביניים בדרך אל המטרה.
כאשר המתאמן נראה לנו חסר יכולת, חלש, חסר מוטיבציה, או לא משתף אותנו באתגר שהיה מעוניין לבצע, המטרה שלנו לאפשר לו לחוות הצלחה הוא אפילו יותר חשוב. במקרה כזה רוב הסיכויים שמדובר באדם שמעולם לא חווה הצלחה, ולא מצפה לשום דבר טוב, בטח שלא במסגרת האימון. אם אדם זה יחווה תוך כדי האימון תחושה של נצחון, אולי לראשונה בחייו – זאת תהיה חוויה עצמתית מבחינתו, שתגרום לו לרצות להמשיך אפילו במחיר המאמץ הגופני.

חשוב מאד להימנע ממצב של כישלון

בייחוד באימונים הראשונים. בשלב זה, המתאמן עוד לא ממש מכיר אותנו, ולא ממש בוטח בנו וביכולת שלנו לתרום לו ולהיות שם בשבילו. אם נעמיד אותו באתגר שהוא לא מצליח להתמודד איתו – הוא יחווה הרגשה של מבוכה, כישלון, ואפילו השפלה. זה אולי יעצים אצלו את הרגשת חוסר הביטחון בעצמו וביכולות שלו, יחזיר אותו לחוויות קודמות בהם נכשל, רק יחזק אצלו את החוויה השלילית מהאימון – ויגביר את הרתיעה שהייתה לו עד היום מפעילות גופנית.
מהצד שלנו – דווקא בשלבים האלו, יותר קשה לנו למצוא את האתגר המתאים – כי גם אנחנו עדיין לא ממש מכירים את המתאמן ואת היכולות שלו. כל הידע שלנו על המתאמן מבוסס על התשאול ועל ההתרשמות שלנו מהופעתו החיצונית, מההתנהגות שלו וממה שהוא מספר לנו.
קחו בחשבון שכדי לגרום למתאמן להרגשת הצלחה לא חייבים להציב בפניו אתגר כח. זה יכול להיות אתגר שווי משקל (בהתאם ליכולת שלו), או אתגר "אינטלקטואלי" – תרגיל שדורש חשיבה ותגובה מהירה, למרות שהוא לא קשה פיזית.

מהם סוגי האתגרים שאנחנו יכולים להציע למתאמנים שלנו

אתגר כוח

המטרה שלנו באתגר כוח היא לתת למתאמן תחושה שהוא מסוגל לעמוד במאמץ. רוב האנשים, גם כאלה עם בעיות תפקוד, חזקים יותר בפלג הגוף העליון, למרות שבד"כ אינם מודעים לכך. לכן דווקא תרגיל לפלג הגוף העליון יוכל להתאים, כמו לדוגמה תרגיל Pull over בשכיבה על ספסל עם משקולת. היתרונות של התרגיל, הוא שהוא מבוצע במנח יחסית פשוט, על משטח מוגבה (ספסל), שמקל על המעבר ממנו לעמידה או לישיבה, וגם אנשים לא מאומנים יכולים לבצע אותו בהתנגדות גבוהה יחסית. אישה מבוגרת, לא מאומנת, יכולה לבצע את התרגיל הזה בפעם הראשונה עם משקולת של 4 ואפילו 6 קילו. ההפתעה שתגרם לה כשתבין שהיא יכולה לעבוד עם משקולת כבדה, וזה לא מפחיד ולא נורא, תעצים אותה ותגרום לה להרגשת הצלחה. חשוב מאד להקפיד על הטכניקה הנכונה ועל המשקל הנכון וכמובן לאחר החימום המפרקי המתאים. התרגיל חייב להיות בבקרה מלאה של המאמן והקפדה על ההוראות.

אתגר אינטלקטואלי

מתאמן חששן, שלא בטוח בעצמו ולא מאומן, אפשר לאתגר עם תרגיל שדורש יותר עבודה של ריכוז ומחשבה, ופחות מאמץ פיזי. העברת מקל קצר מיד ליד מעבר לכתף ומאחורי הגב, שינויי כוון מהירים, הנחיות סותרות, “הפרעות" והסחות דעת מכוונות בביצוע התרגיל וכו’

אתגר שווי משקל

תרגילי שווי משקל יכולים להיות מבוצעים בכל המנחים, כולל בישיבה או שכיבה. אנחנו יכולים לאתגר בתרגילי שווי משקל גם מתאמנים מבוגרים, או עם מגבלה בתפקוד. לצורך כך אפשר להשתמש בעזרים שמדמים משטח בלתי יציב, כמו פיתה, בוסו, כדור או גליל פילטיס. באתגר שווי משקל צריך לוודא במשנה זהירות שהמתאמן מאובטח כנגד נפילה – ניתן לבצע בפינת החדר – בין שני קירות.

אתגר מעבר בין מישורי תנועה או גבהים

תרגיל לדוגמה יכול להיות מעבר בין ישיבה/שכיבה על הרצפה לעמידה. הביצוע נעשה בשלבים:

  1. משכיבה על הגב לישיבה דרך הצד/שכיבה על הבטן
  2. מעבר לעמידת שש
  3. מעבר למכרע או לתנוחת "כלב/פירמידה"
  4. מעבר לעמידה

אתגר ביצוע תרגיל שהמתאמן מכיר בעזרת ציוד או מנחים שהוא לא מכיר, או בסיטואציה לא מוכרת

למשל – לעבוד עם מתאמנת מבוגרת ולא מאומנת על תרגיל שהיא מסוגלת לעשות, דווקא באזור הקשוח, המפחיד והמזיע של המשקולות החופשיות.

אתגר עבור מתאמן מוגבל בתנועה שיבוצע בעזרת השרירים היותר חזקים שלו

למשל: ביצוע תרגיל התנגדות לפלג הגוף העליון למתאמן לאחר פציעה בפלג גוף תחתון

אתגר עבור מתאמן מוגבל בתנועה שיבוצע בפלג הגוף החלש יותר

עמידה באתגר תדגים עבור המתאמן שגם בפלג גוף זה יש יכולות יותר ממה שציפה בפועל.

אתגר התנסות בפעולה מפחידה

הרבה מתאמנים שאפשרנו להם לנטרל את הפחד, מגלים בהפתעה רבה ובעונג גדול עד כמה הם יכולים הרבה יותר ממה שהעזו להאמין על עצמם – וההרגשה הזאת מעצימה ומגבירה את המוטיבציה שלהם להמשיך את האימון. לדוגמה: רוב האנשים נרתעים לבצע ניתור. אם נוכל להביא את המתאמן בשלבים ובהדרגתיות לנתר מהרצפה -בהתחלה לנקודה מרוחקת על הרצפה, ובהדרגתיות אל משטח מוגבה, עזרנו לו לנטרל את מה שבהרבה מקרים הוא הגורם היחידי שלא איפשר לו לבצע את התרגיל עד היום – הפחד.
חשוב מאד להדגיש, שבסיטואציה הזאת אסור להיכשל, כי המתאמן מאמין בנו עד כדי כך שהוא מוכן להפקיד בידינו את הביטחון האישי שלו. לכן הפיקוח שלנו, הגדרה נכונה של שלבי הביצוע, הטכניקה, הבקרה והבטיחות הם קריטיים.

מה קורה אם בכל זאת הבאנו את המתאמן למצב של כישלון?

הדבר החשוב ביותר הוא לשדר למתאמן – שמבחינתנו זה דווקא המצב הצפוי והרצוי, והמתאמן חייב להאמין לנו!
אנחנו כמתאמנים צריכים להבין שבמקרה כזה, הכישלון של המתאמן הוא הכישלון שלנו. נכשלנו בהבנת הסיטואציה והערכת היכולות של המתאמן, ואנחנו צריכים לקחת אחריות על התוצאה.
הדיאלוג הזה הוא דוגמה לסיטואציה של כישלון שמועברת על ידי המאמן למתאמן בצורה נכונה:
"…אני לא מצליח"
"דווקא כן! יפה מאד! הצלחת!”
"איך הצלחתי?? אני לא יכול לעשות את מה שביקשת!”
"נכון מאד! לא ציפיתי שתבצע את כל התנועה! בשלב הזה – אני מצפה שתגיע בדיוק לאן שהגעת. אנחנו רק מתחילים!”
הלקח שהפקנו מהסיטואציה – הערכנו לא נכון את רמת המתאמן, ואנחנו מורידים את הרף. את הלקח הזה אנחנו לא משתפים עם המתאמן.
מה אסור לנו לעשות במצב כזה:

  1. להפגין חוסר בטחון
  2. להיראות מופתעים
  3. להתנצל בפני המתאמן או להסביר לו שאנחנו אשמים כי לא הערכנו נכון את היכולות שלו
  4. להתנשא על המתאמן
  5. להסביר למתאמן שחשבנו שהוא מסוגל יותר או שהבנו ממנו שהוא מסוגל יותר
  6. להעביר את האחריות למתאמן

לסיכום

כדי להתמיד בפעילות גופנית, כולנו, מאמנים כמתאמנים, צריכים לחוות תחושת נצחון שנגרמת לאחר שהצלחנו לעמוד באתגר מסוים. המטרה שלנו כמאמנים היא לעזור ולאפשר למתאמן שלנו להגיע לחוויה הזאת. עבורנו עמידה באתגרים היא דבר ידוע ואהוב. עבורם זאת יכולה להיות חוויה מטלטלת בעצמתה, ואף משנה חיים.
אנחנו כמאמנים צריכים לעשות ככל יכולתנו כדי להימנע ממצב שהמתאמן נכשל באתגר שהצבנו בפניו.
חשוב שנדע תמיד להעריך איזה אתגר מתאים למתאמן. לא כל תרגיל מתאים לכל אחד. וכל מתאמן שונה מחברו ביכולות הפיזיות, באמונות המגבילות ובמוטיבציה שלו. במקרה שלמרות כל מאמצנו, טעינו בהערכת היכולות של המתאמן והוא לא עמד באתגר – אנחנו צריכים לקחת אחריות על הכישלון של המתאמן ולשקף את לו הסיטואציה בצורה שלא רק שלא תפגע בו, אלא אף תעצים אותו ותאפשר לו להתגבר ולהמשיך בתהליך.

תכנית אימונים

שם:תאריך:
מטרות:הערות: